היכל התרבות (תל אביב)

היכל התרבות
מידע כללי
סוג	אולם קונצרטים
על שם	צ'ארלס ברונפמן
כתובת	הוברמן 1
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1957
תאריך פתיחה רשמי	1 באוקטובר 1957
אדריכל	דב כרמי, זאב רכטר, יעקב רכטר
מידע טכני
קיבולת	2,500
קואורדינטות	32°04′25″N 34°46′48″E / 32.0736°N 34.78°E
	www.hatarbut.co.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) היכל התרבות היכל התרבות היכל התרבות מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן (בעבר ע"ש פרדריק ר. מאן) הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעיתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים. והוא כנראה האולם הראשון בישראל שקיבל את הכינוי "היכל תרבות". בצמוד להיכל התרבות נמצאים תיאטרון הבימה, "ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו" וגינת יעקב. גם כיום הוא עדיין אחד האולמות הגדולים ביותר בישראל ומונה 2,479 מקומות ישיבה.

ההיכל משמש כמשכנה הקבוע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ובנוסף לה הופיעו בו תזמורות מפורסמות מרחבי העולם, ובהן הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת פילדלפיה, הפילהרמונית של ניו יורק והתזמורת הסימפונית של טורונטו. עם הסולנים שהופיעו על בימת היכל התרבות נמנים ליאונרד ברנשטיין, יצחק פרלמן, יהודי מנוחין, דניאל בארנבוים, אייזק שטרן, ארתור רובינשטיין ועוד.

בנוסף לקונצרטים מתקיימות בהיכל הופעות פופ ורוק של זמרים כגון היהודים, שלמה ארצי, משינה, שרית חדד, אייל גולן, משה פרץ, ריטה ויהודה פוליקר.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר מידע על הבעלות של האולם.

בניין היכל התרבות תוכנן על ידי האדריכלים דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר וכך גם "ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו" הצמוד לו. בנייתו של "היכל התרבות" נמשכה ארבע שנים והייתה מלווה בקשיים שאפיינו את מדינת ישראל הצעירה. האולם נחנך ב-1 באוקטובר 1957.^[1] בראש צוות ההקמה של היכל התרבות עמד המשורר, הפזמונאי, המחזאי ואיש התרבות - עודד אבישר. אבישר כיהן כמנכ"ל הראשון של ההיכל במשך 10 השנים הראשונות של הקמתו.

"גן יעקב" השוכן בצמידות להם תוכנן על ידי יעקב רכטר.

שני רחובות סמוכים להיכל התרבות, האחד מקביל לו ואחד ניצב לו, קרויים על שם שני אישים הקשורים להיסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: ברוניסלב הוברמן וארטורו טוסקניני.

שיפוץ ההיכל

בשנת 2005 נודע שעיריית תל אביב-יפו מתכננת שינוי רחב היקף במבנה ההיכל אשר עיקר מטרתה לדברי העירייה הוא שיפור האקוסטיקה באולם ובניית חדרי חזרות. על תוכנית השינויים הופקד משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטין והיא זכתה לתמיכה רבה ממספר גורמים, בהם המנצח זובין מהטה אשר תקף את מצב היכל התרבות בשעתו: "האולם הזה לא ראוי, גם אם אוהבים את הארכיטקטורה אנחנו צריכים לשמר את זה מבחינת הצליל ומהבחינה הזאת זה פשוט לא מתקבל על הדעת מה שקורה עכשיו".

על אף תמיכת העירייה ומספר גורמים נוספים בתוכנית זו, שאותה קידם מהנדס העיר דני קייזר, קמו גם מתנגדים רבים ובהם קודמו בתפקיד, ישראל גודוביץ, והלל שוקן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב.^[2]

בספטמבר 2006 אושרה התוכנית סופית על ידי מועצת עיריית תל אביב-יפו. השיפוץ הסתיים באפריל 2013, וב-1 במאי 2013 התקיימה הופעת הבכורה לאחר שדרוג ההיכל, בהופעת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

כחלק מהשינויים שבוצעו במבנה הופחת מספר המקומות ב-250.^[3] בתחום האקוסטיקה התקבל ייעוץ מאחד ממהנדסי האקוסטיקה הבכירים בעולם, יסוהיסה טויוטה.^[4] לתכנון עבודות השיפוץ נבחר משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטין מירושלים. באולם בוצעו עבודות שיפוץ רחבות שנועדו להתאימו לתקנים ולחוקים עדכניים וכן לשפר את איכות הצליל וחווית ההאזנה באולם. בנוסף, הותקנו מערכות טכניות משוכללות המאפשרות העלאת מופעים מגוונים על במת האולם המרכזי.

לבניין הוספו שטחים בהיקף של כ-5000 מ"ר – בעיקר בקומות שמתחת לפני הקרקע, שבהן נוספו חדרי חזרות, חדרי הלבשה, שטחי אחסנה וספריית תווים. התוספת העיקרית בקומות אלו היא שני אולמות: אולם ע"ש סלע בן 200 מקומות לידידי התזמורת ואולם רב-תכליתי בן 400 מקומות, שיכול לשמש לצורך אירועים מגוונים, כגון הופעות סולן יחיד וחזרות של התזמורת בהרכב מלא עם מקהלה.

בעת השיפוץ הוקמו מתחת למפלס הכניסה גם מתקנים הנדסיים בהם מערכת מיזוג אוויר חדשה המשרתת את כל המבנה.

לרגל חגיגות ה-60 להיכל התרבות, הושק בחודש אוקטובר 2017 אולם המופעים התת-קרקעי החדש – 'אולם צוקר', בתרומתם של רבקה סקר ועוזי צוקר, המכיל עד 400 איש. אולם המופעים החדש הוקם בהשקעה של כ-25 מיליון שקלים, עם מערכת סאונד ותאורה מהמתקדמות בעולם, וחידושו יאפשר תצורות הושבה שונות: החל מסידור מושבים קלאסי, המיועד למופע פרונטלי, דרך סידור טבעתי למופע זירה, והתאמה לאירועי תרבות ובמה, לטקסים, לימי עיון ולמגוון רחב של אירועים, וגם כאולם חזרות לתזמורת הפילהרמונית הישראלית ולקונצרטים קאמריים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, כיתות אמן והרכבים מוזיקליים שונים.^[5]

בצל מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל

בצל מלחמת חרבות ברזל הוצבו ברחבת היכל התרבות ובכיכר התרבות מיצבים ומיצגים אמנותיים לאות הזדהות עם מאבק בני משפחות החטופים והנעדרים וכביטוי לתמיכה והזדהות עם משפחות הנופלים וחללי צה"ל. בין המיצבים הבולטים: מיצב המיטות הריקות, מיצג פרחים ענק במחווה להצהרתו של הנשיא ג'ו ביידן, "We Stand with Israel" ומיצב תאורה ענק עם כיתוב "Bring Them Home".^[6] בהיכל התרבות אף התקיימו מספר מופעי התרמה, שהכנסותיהם נתרמו לתושבי העוטף ולשיקום יישובי העוטף. בין המופיעים: אלי דג'יברי, גיל שוחט וזמרת הסופרן דניאלה לוגסי ואבישי כהן.^[7]

מיצב תאורה ענק עם כיתוב Bring Them Home, שנעשה על ידי האמן נדב ברנע. היכל התרבות, תל אביב
מיצב המיטות הריקות, שיצרו האמן והפסל ערן וובר יחד עם האסטרטגית ורד חורי, בכיכר התרבות, תל אביב
מיצג פרחים ענק במחווה להצהרתו של הנשיא ג'ו ביידן, "We Stand with Israel", בכיכר התרבות, תל אביב

גלריה

היכל התרבות בעת הועידה העשירית של ההסתדרות, 7 בינואר 1966
היכל התרבות בתל אביב (בתקופה שהוא נקרא על שם מאן)
החזית המזרחית
היכל התרבות, מבט מכיכר הבימה המשופץ, 2011
חנוכת היכל התרבות המשופץ, מאי 2013
אולם סלע שנועד להתכנסויות ואירועי אח"מים ומצוי מתחת לפני אולם המבואה
אולם צוקר לחזרות הפילהרמונית ולמופעים נחנך באוקטובר 2017 ומצוי מתחת לבריכות הנוי שבחזית הבניין
זובין מהטה מנצח בחזרה על קונצרט עם יצירה מאת ארנולד שנברג באולם צוקר
היכל התרבות במלחמת חרבות ברזל